פרופסור יובל גורן: ביקורת ממקור בלתי צפוי

For the English article, click here.

פרופסור יובל גורן ידוע בקרב קוראי הבלוג שלי בתור התומך בשימוש בדחפורים בחפירות ארכאולוגיות. לראייתו, גורן טוען שמומחים כדוגמתו יכולים לנהל חפירה ארכאולוגית בעזרת דחפורים מבלי לפגוע בממצאים. כתוצאה מעמדתו, גורן ספג ביקורת מכל עבר. בעבר, כתבתי מספר בלוגים בנושא זה (כאן וכאן). ד

כעיתונאי חוקר עם זיקה חזקה לארכאולוגיה, אני מאמין שהשימוש של דחפורים באתר ארכאולגי הוא פסול מהיסוד. כמובן, ניתן להיעזר בדחפורים ע”מ להסיר סלעים גדולים ולנקות שברי אבנים מחוץ לגבולות אתר החפירה. אך לאיש אין הצדקה להשתמש בהם – כפי שגורן עושה זאת וכפי שניתן לראות בתמונה מטה – בתוך מתחמי חפירה של 5 על 5 מטר. ד

גורן גם הזיק לעצמו במחלוקת המפורסמת של גלוסקמת “יעקב בר יוסף, אחוי ד-ישוע”, שהתפרסמה בתור הממצא הארכאולוגי הראשון המצביע על קיומו של ישו מנצרת. בניתוח הפטרוגרפי שגורן סיפק לרשות העתיקות, נטען כי הכתובת החרוטה על הגלוסקמה המתייחסת ל”ישו” הינה זיוף. כתוצאה מכך, רשות העתיקות תבעה את בעל הגלוסקמה, האספן עודד גולן, בזיוף עתיקות. במהלך המשפט, באופן מפתיע, פרופסור גורן נאנק כשהוצב על דוכן העדים. תחת חקירה צולבת הוא סתר את עצמו ובכך איבד מאמינותו בעיני השופט. מה שהיה אמור להוכיח כזיוף, לבסוף לא הוכיח דבר. עודד גולן זוכה מכל אשמה. ד

לאחרונה, רוזנפלד, פלדמן ו-קרומבין מזכירים את עבודתו של גורן (עמוד 70) על הגלוסקמה של יעקב. קצת לאחר מכן, הם סותרים אותו לחלוטין. ע”פ מחברי המאמר, תוצאות הניתוח הארכאומטרי שהם ביצעו מוכיחות כי הכתובת הנתונה למחלוקת היא אותנטית לחלוטין. ח

היום, גורן ממשיך לספוג ביקורת מקצועית. הארכאולוג האגדי, דויד אוסישקין, כותב מאמר מרחיק-לכת על הבית מקדש הכלכוליתי בעין גדי, 50 שנה לאחר הימצאו. אוסישקין מאמין שבית המקדש, שהתגלה למעלה במצוקים הסמוכים למעיין עין גדי, מקושר לאוצרות הכלכוליתיים שנמצאו במערה בנחל מישמר, כ-10.5 ק”מ מבית המקדש בעין גדי. המערה נחפרה בשנת 1961 ו-1962 ע”י פסח בר-ארדון. בתוכו, בר-ארדון מצא מצבור אוצרות שהכיל 442 פריטים, כולל פריטים מנחושת, 240 ראשי אלות וחפצים כלכוליתיים שונים. מההתחלה, אוסישקין האמין שהפריטים שנמצאו במערה הם הפריטים החסרים מעין גדי. נוסף על כך, הוא סבור שהכוהנים מעין גדי נטשו את המקום ולקחו עימם את כל האוצרות. הם החביאו את שללם במערה בתקווה שביום מן הימים הם יוכלו לשוב ולאסוף את מה שהותירו מאחור. מזה שנים רבות מתנהל דיון אודות הקשר בין שלל האוצרות בנחל מישמר לבית המקדש בעין גדי. עד שנכנס פרופסור יובל גורן לתמונה.ל

גורן לא קונה את התאוריה של אוסישקין והתבטא כך במאמרים רבים. הבעיה עם המאמרים, בדומה לעבודתו על הגלוסקמה של יעקב, היא שגורן מגיע למסקנות הסותרות אחת את השניה בהתבסס על אותן עובדות, פעם אחר פעם. כמובן, לאקדמאי הזכות לשנות את דעתו, אבל גורן מציג תמונה אחרת לחלוטין. הוא מביא את הרושם ששום דבר לא השתנה. במילים של פרופסור אוסישקין: “היינו מצפים להסברים כלשהם על מדוע ולמה הוא (גורן) מפרש את אותו מידע עובדתי בכל כך הרבה דרכים שונות ובכזו בוטות”. עם האמירה הזו, פרופסור אוסישקין מחזיר את פרופסור גורן לאור הזרקורים. בכך שאוסישקין מצטט את ההצהרות המגוונות של גורן על סוגיית עין גדי, אוסישקין מדגים שהמסקנות השונות של גורן אינן הגיוניות בעליל. במילים של פרופסור אוסישקין: “לראייתי, אין שום בסיס עובדתי לתאוריה האחרונה ע”פ גורן.” כצעד חריג ביותר עבור עמיתים לאותה האוניברסיטה, אוסישקין סוגר את מאמרו עם ביקורת נוקבת על גורן: “בתור הערה אחת אחרונה, קשה להסתמך על עבודותיו של גורן עקב חוסר העקביות המתמיד בהם… ניתן לראות זאת בניתוח מחקריו במהלך ה-20 שנים האחרונות.”ח

הביקורת של אוסישקין היא צעד חשוב במאמצים לסלק את הבריונות מהעולם האקדמאי.ן

במשך עשורים, משכילים מלומדים נוטים לברוח ממחלוקות. בכך, הם מפנים את המקום לבריונים אשר מנצלים יח”צ איכותי ומדע קלוקל בכדי לשלוט בחילוקי דעות. ראו למשל את התביעה המשפטית נגד עודד גולן. בהתבסס על ממצאים שגויים וניתוח רשלני, גורן גרם להימשכות ההליכים המשפטיים ובכך גרר את עודד גולן בין כתלי בית המשפט במשך עשור. לאחרונה, פרופסור קארן קינג מבית הספר לתאולוגיה בהרווארד פרסמה ממצא קופטי מרתק הקשור לישו. היא הותקפה כה נחרצות, מכל עבר, הן מקצועית והן אישית, עד שלבסוף החליטה לשתוק לחלוטין ולהתעלם מהממצא. במקרה שלי, פרופסור רוברט קרגייל הרחיק לכת עד כדי לעודד את מעריציו “לפרק אותי מכות” בשל ההשקפות שלי שמערת קבורה בתלפיות שייכת לישו מנצרת ומשפחתו. כאשר התעמתתי איתו בנושא, קרגייל טען שהוא התכוון שמגיע לי מכות באופן “מטאפורי”.ן

אבל יש ניחוח חדש באוויר. כפי שהמתנגדים של גורן מוכיחים – המציאות אט אט משתנה. משכילים טובים ועיתונאים אמיצים עומדים מול המשמיצים. הם עושים זאת בכך שהם תוקפים מדע קלוקל עם מדע איכותי, ולא ע”י הוצאת דיבה.ן